מחשבות על שינויים
פעמים רבות אנחנו לא מרוצים ממשהו בנו או בחיים שלנו ומרגישים שאנו חייבים לעשות שינוי כלשהוא. אולם, עריכת שינויים בחיים, גדולים וגם קטנים, זו בדרך כלל משימה לא קלה, וזה לא מפתיע שאנחנו מוצאים את עצמנו דוחים אותה שוב ושוב. רובינו נעדיף להיות במקום שהוא מוכר וידוע, אך לא טוב לנו, מאשר לעשות שינוי, אפילו אם יש לשינוי פוטנציאל לשפר את איכות החיים שלנו. זוהי תכונה השרדותית, להעדיף את המוכר והבטוח ולהתרחק מהלא- נודע, העלול להיות מסוכן.
שינויים מביאים עימם לרוב תחושות שליליות של חרדה, בלבול, חוסר וודאות וחוסר שליטה. שינויים גדולים יכולים אפילו לערער את הזהות שלנו ואת האופן בו אנו תופסים את עצמינו. כמו למשל, שינוי גדול ואמיץ כמו הסבת מקצוע, המשנה לגמרי את הדרך בה האדם ראה את עצמו ואת העתיד שלו. המשאלה לשינוי והחרדה משינוי הם למעשה שני כוחות מנוגדים הפועלים יחד ועלולים להביא לבסוף למצב של תקיעות. אולם, כאשר המצב הופך להיות מטריד ובלתי נסבל, אנו עשויים לחוש שאין ברירה והצורך בשינוי יגבר על החרדות ממנו.
אם כבר חייבים לעשות שינוי, באופן טבעי וברור, נחפש לעשות את השינוי הקל ביותר, זה המצריך מאיתנו את ההשקעה המינימלית. השינוי הקל יהיה ברוב המקרים שינוי במציאות החיצונית שלנו, כלומר לשנות דברים בסביבה או בכלל להימנע מהם. זה יצריך מאיתנו פחות כוחות ומשאבים מאשר לעבוד על השינוי בעצמנו, כמו לשנות את ההרגלים שלנו או להתעמת עם הפחדים שלנו.
כשעבדתי כפסיכולוגית בצבא (בתפקיד קב"ן: קצינת בריאות נפש), חיילים רבים פנו אליי עם כל מיני בקשות: לקבל פטור מלינה בבסיס, פטור משמירה, פטור מגילוח או לעבור תפקיד, לעבור בסיס, לצאת מהצבא... הם שיתפו אותי בבעיה שלהם ומצאו כבר את הפתרון: להימנע או להתרחק מהגורם המעורר אצלם מצוקה. ברור שהחיילים רצו להיפטר מהקושי או מהמצב המלחיץ, אך במציאות שלהם זה לא היה תמיד אפשרי. המערכת הצבאית היא מסגרת נוקשה, המעודדת התמודדות ותפקוד, ואינה מקבלת בקלות יתרה בקשות על פי רצונם הפרטי של חייליה (הרי אם הצבא היה מתחשב בכל בקשה של חייל/ת, הוא לא היה מצליח להתקיים). אולם, גם כאשר שינויים בסביבה החיצונית מתאפשרים, בדרך כלל זה לא משרת את החיילים לטווח הרחוק. פתרונות אלו מחזקים את המקום החלש וההימנעותי בתוכם והם אינם לומדים כיצד להתמודד עם מצבים קשים. הבעיה גם עשויה לחזור על עצמה בהמשך דרכם כי היא בעצם לא נפתרה. האפשרות להתמודד עם המצב הקשה (כשכמובן יש מספיק כוחות לכך ולעיתים עם צורך בקבלת סיוע), עשויה לתרום להם הרבה יותר, לערכם העצמי ולפיתוח אישיות חזקה וחסינה יותר.
כמו בצבא כך בחיים- לא תמיד ניתן לעשות שינוי בסביבה שלנו או להימנע מהגורם המעורר חרדה ולחץ, אך כאמור גם אם זה אפשרי, זה לא תמיד הדבר המומלץ עבורנו, כי יש לכך מחיר. לרוב, השינויים החיצוניים מאפשרים לנו הקלה זמנית בלבד, ונוטים לשמר את החרדה שלנו. בנוסף, כאשר אנו מגבילים או מוותרים לעצמנו, אנו בדרך כלל לא מרגישים טוב לגבי עצמנו ואיכות החיים שלנו נפגעת, כמו למשל אצל אלו הנמנעים מנהיגה, טיסות או ממעליות...
כשחייבים לעשות שינוי, אך אי אפשר לשנות את הסביבה החיצונית, או שמחיר השינוי החיצוני נהפך להיות גבוה מידיי, אנו צריכים לעבוד על השינוי מבפנים. עבודה על עצמנו מצריכה מאיתנו מוטיבציה גבוהה, לקיחת אחריות, פניות והתמדה, וגם כוחות נפש מרובים. עם זאת, לעבודה זו יש גם ערך רב, להתפתחות האישית ולגדילה שלנו. היא מעלה את הערך העצמי והביטחון בכוחותינו וביכולתנו, כך שאנו יכולים לסמוך על עצמנו ולא להיות תלויים רק במשתנים החיצוניים, ומעניקה לנו יכולת גמישות להתמודד עם מצבים דומים בעתיד.
לפעמים מאוד קשה ומתסכל לעשות תהליכי שינוי לבד. במקרים אלו כדאי לקבל סיוע מאיש מקצוע. ניתן להיעזר בטיפול כדי להניע ולקדם את תהליכי השינוי בחיינו, להבין ולעבוד על החרדה ועל החששות המלווים את השינוי, וגם להתמודד עם ההשלכות השונות של שינויים אלו על חיינו. בעבודה המשותפת של הטיפול, ניתן לגרום לשינויים הרצויים לקרות, זה עדיין לא קל, לא מהיר, וגם לא תמיד הולך חלק... אך כשהשינויים מתרחשים לבסוף, זה מרגש ושווה את כל הזמן, המשאבים והעבודה המאומצת שהושקעה בכך.
