טיפול במתבגרים

 

גיל ההתבגרות זו אחת התקופות המורכבות בחיים. זוהי תקופה של מעבר מילדות לבגרות, המאופיינת בשינויים רבים, מבחינה גופנית, קוגניטיבית ורגשית, ובנוסף לכך שינויים משפחתיים, חברתיים ולימודיים. יחד עם כל השינויים הללו, על המתבגרים לעבור את התהליכים המרכזיים של גיל ההתבגרות: תהליכי היפרדות, עצמאות וגיבוש הזהות העצמית.

 

השינויים הרבים המתרחשים בחיי המתבגרים מעוררים תחושות שונות ומעורבות. לצד התרגשות וסקרנות, ייתכנו גם תחושות שליליות ומטרידות. השינויים הגופניים, למשל, יכולים לעורר מבוכה, בלבול, ואף תסכול כתוצאה מההשוואה לאחרים. ההתפתחות המינית המואצת בגיל הזה, יכולה אף היא לגרום לבלבול, לבושה ולאשמה, ולעורר שאלות לגבי הזהות והנטייה המינית. העיסוק בגיבוש הזהות והשקפת העולם עשויים להערים קשיים נוספים, בייחוד אם קיימת התנגשות עם תפיסות אחרות של הסביבה. נוסף על כך, השינויים הרגשיים בתקופה זו עשויים להיות עוצמתיים במיוחד. הרגשות עשויים להחוות בעוצמה ולהשתנות לעיתים תכופות. התנודות במצבי הרוח נובעות מקשיי ההתמודדות עם  השינויים הרבים, אולם גם מושפעות מהשינויים ההורמונאליים המאפיינים את תקופת ההתבגרות.

 

הפן החברתי הוא מאוד משמעותי בגיל ההתבגרות ועשוי להערים קשיים נוספים. הנערים והנערות עסוקים מאוד במקום שלהם בחברה. הם מחפשים להתקבל ולחוש שייכות ורגישים לדחייה. נוסף על כך, העניין בקשרים זוגיים גובר ועימו העיסוק במיניות. הצורך החברתי מוביל למאמצים מוגברים ועשוי להתפתח לכדי התפרצויות וגילויי אלימות או לעיתים לגרום לויתור ולהימנעות מהחברה.

 

מתבגרים רבים מעדיפים את חברת בני גילם על פני המשפחה. רובם נוטים להתרחק מהוריהם ופחות לשתף אותם בחוויותיהם וברגשותיהם. בשל השינויים המאפיינים את התקופה והסערות הפנימיות, יחד עם הדרישה לבגרות ולקיחת אחריות מצד ההורים, בבית נראה לרוב התפרצויות, ריבים וויכוחים רבים. חיכוכים אלו הם טבעיים ונורמליים וקשורים לתהליכי הנפרדות וגיבוש הזהות של המתבגרים. באמצעות מרידה במוסכמות והרצון לאתגר את עצמם, המתבגרים לומדים על עצמם, מגבשים את האמונות שלהם ומפתחים את אישיותם.

 

בנוסף לכל השינויים הללו, הדרישות הלימודיות המוגברות והשלכותיהן לגבי עתיד המתבגרים גורמות ללחצים ועשויות להערים קשיים נוספים. כאשר ישנו קושי לימודי מאובחן, קשיי קשב וריכוז או קשיים אחרים, הלחצים הלימודיים מחריפים ועשויים לעורר חרדות וסוגיות של ערך עצמי. נושא הצבא גם מעסיק את המתבגרים ועלול להעלות את מפלס החרדה והמתח סביב הגיוס המתקרב.

 

מתבגרים רבים עוברים בהצלחה את התקופה ואת הסערות הרגשיות המאפיינות אותה, אך לחלקם יותר קשה מלאחרים. הם עלולים לחוש מצוקה רבה, המלווה בתחושות של דיכאון או חרדה וקשיים כגון: פגיעה בדימוי העצמי, בעיות בדימוי הגוף, הפרעות אכילה, שימוש באלכוהול או בסמים וקשיים חברתיים משמעותיים. כאשר מדובר במתבגרים מרוחקים שאינם משתפים ברגשותיהם, יהיה קשה יותר לסביבה להבין מה עובר עליהם. במקרים אלו, נוכל לשים לב לשינויים במצב הרוח, התנהגות לא אופיינית, הסתגרות והתבודדות, הידרדרות בלימודים, שינויים בתיאבון או קשיי שינה ובמקרים קיצוניים עיסוק אובדני.

 

לתפקיד ההורים בתקופה הרגישה הזו ישנה חשיבות רבה. המתבגרים עדיין זקוקים להוריהם, לא פחות מאשר בשנות הילדות. הם זקוקים להורות יציבה וחמה, שתספק להם גבולות ותמיכה, ותעזור להם לשמור על עצמם ולהתמודד עם הקשיים. אולם, זה לא תמיד קל ופשוט, בייחוד כשהמתבגרים מרוחקים, התקשורת לקויה או יש חיכוכים רבים בבית. ההורים עשויים למצוא את עצמם חווים תחושות קשות של כעסים, לחצים, חוסר אונים או חששות כבדים לביטחון של בנם או בתם. הם עשויים להרגיש שאין להם מספיק כלים לעזור לילדיהם. במצבים מסוימים, ההורים בעצמם מתמודדים עם בעיות אחרות כגון קשיים נפשיים, בעיות בזוגיות או קשיים כלכליים, אשר מחריפים את המצב מול המתבגר ומפחיתים את יכולתם לעזור לו.

 

במקרים בהם ההורים מתקשים לעזור לילדיהם, כדאי מאוד לפנות לאיש מקצוע לקבלת עזרה. מעורבות ההורים בטיפול הינה חשובה ולעיתים חיונית להצלחת הטיפול, שכן המתבגרים חיים בבית והם באחריות הוריהם ולזווית הראייה שלהם חשיבות רבה בקידום הטיפול. בעזרת מפגשי הדרכת ההורים, ההורים יכולים להבין יותר את בנם או בתם, ללמוד כיצד לשפר את התקשורת ולעזור בהתמודדות עם הקשיים. 

הטיפול יתחיל במפגש היכרות ראשוני עם ההורים. בפגישה זו אברר לעומק את סיבת הפנייה לטיפול, אכיר את המשפחה ואת הרקע ההתפתחותי של הנער/ה. לאחר מכן אערוך פגישת היכרות עם המתבגר/ת, נגבש את מטרות הטיפול ונצא לדרך.

 

הטיפול הפסיכולוגי במתבגרים מאוד דומה לטיפול במבוגרים, כאשר הכלי המרכזי הוא שיחה. לעיתים נשתמש במשחק, ביצירה או בכלים נוספים, באופן המשרת את הטיפול. אופן הטיפול מותאם למתבגרים ולמאפייני השלב הייחודי בחייהם. כאשר יעלה הצורך במהלך הטיפול, או על פי רצון ההורים, אזמנם לפגישה, זאת בתיאום ובשיתוף מלא של המתבגר/ת, וברגישות רבה לסוגיית סודיות הטיפול. מידת המעורבות של ההורים בטיפול מאוד תלויה באופי המתבגר/ת, בתכנים העולים בטיפול, בצרכי המתבגר/ת ובאופי הקשרים עם ההורים.

 

טיפול במתבגרים מורכב יותר מאשר טיפול במבוגרים, בשל מאפייני הגיל וגם בשל מעורבות ההורים בתהליך. להורים רבים לא פשוט להכניס מישהו לתוך חיי המשפחה, מבלי לדעת בדיוק מה קורה בחדר הטיפול. חשוב לזכור שמטרות הטיפול זהות עבור ההורים והמטפל/ת והן לסייע למתבגרים להתמודד באופן יעיל וטוב יותר עם הקשיים והאתגרים בחייהם, ולעזור להם לצלוח את תקופת ההתבגרות באופן אשר יחזק אותם ויתרום להתפתחותם.